עין עצלה

מהי עין עצלה?

היפוקרטס קבע את המושג ‘עין עצלה’ בשנת 480 לפני הספירה בערך, למצבים בהם יש ראייה ירודה בעין בעלת מבנה תקין. שנים רבות לא היה ידוע היכן נמצאת הפגיעה הגופנית שגורמת לעין עצלה, עד ששני חוקרים אמריקאיים בשם הבל ווייזל הדגימו את הנזק שנגרם לאזורי הראיה במוח בעין עצלה. על תגלית זו הם זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1981.

עין עצלה (Amblyopia) היא למעשה הפרעה בהתפתחות תפקודי הראייה המוחיים בתקופת ההבשלה של אזורים אלה בילדות. בדיוק כפי שהתינוק לומד לדבר, ללכת, לקרוא ולכתוב – כך הוא גם לומד לראות. למידה היא תהליך מותנה ניסיון, וכדי שאזורי הראייה במוח יבשילו בצורה תקינה, על המוח לקבל תמונה ברורה וחדה מכל אחת מהעיניים בתקופת הילדות. באופן היסטורי חוקרים חשבו שניתן לטפל בעין עצלה עד גיל 10, כיוון שנראה שאזורי הראייה במוח מבשילים ומגיעים למצב בוגר וקבוע סביב גיל זה. כיום ידוע כי ניתן לטפל בעין עצלה גם בגילאים מבוגרים יותר, ואף באנשים בוגרים.

כיצד מתבטאת הפגיעה בעין עצלה?

עין עצלה גורמת לירידה בחדות הראייה באותה עין. פגיעות נוספות בתפקודים הראייתיים יהיו בראיית קונטרסט, ראייה דו-עינית, אקומודציה, ותנועות עיניים.

גורמי סיכון לעין עצלה:

כל מצב בו לא תגיע תמונה חדה וברורה מכל עין אל המוח, יכול להוביל לעין עצלה בקרב ילדים.

  1. פזילה – בפזילה אחת העיניים מסתכלת אל עבר מטרה שהילד רוצה להסתכל עליה (פנים של הורה, צעצוע, מזון) בעוד העין השנייה פוזלת ומסתכלת אל עבר מטרה אחרת. במצב כזה המוח עשוי לראות שתי תמונות שונות במקביל (התמונה הרצויה, והתמונה הלא רצויה) – כלומר לחוות כפל ראייה. כיוון שהמוח בגיל הילדות גמיש לשינויים, הוא מסוגל לדכא את התמונה המגיעה מן העיניים הפוזלת, המסתכלת אל עבר מטרה שהמוח לא ביקש לראות. דיכוי ממושך כזה מחליש את היכולת של העין להעביר למוח תמונות, מה שמתבטא כעין עצלה.
  2. הפרעת תשבורת – כאשר המערכת האופטית של העין, שתפקידה למקד את התמונה על גבי הרשתית, אינה מיטבית (כלומר, יש רוחק ראיה, קוצר ראיה, או אסטיגמטיזם), העין לא תשדר למוח תמונה ברורה וחדה, מה שעשוי להוביל להתפתחות עין עצלה.
  3. חסימה של ציר הראייה – בכל מצב בו ציר הראייה של העין חסום, לא תתקבל תמונה ברורה על גבי הרשתית והקשר בין אותה עין לבין המוח ייחלש, מה שיוביל לעין עצלה. מצבים שכיחים שגורמים לחסימה של ציר הראייה הם צניחת עפעף, צלקת בקרנית, קטרקט מולד ודימום תוך עיני.

כיצד נדע אם הילד סובל מעין עצלה?

הגורם הכי שכיח לעין עצלה היא בעיית תשבורת, לכן במרבית המקרים לא תוכלו לדעת אם הילד סובל מעין עצלה ללא בדיקת רופא עיניים לילדים, כולל הרחבת אישונים ובדיקת כוח התשבורת של העין. עין עצלה היא לרוב תהליך איטי שמתפתח לאורך זמן ובצורה הדרגתית, הילד לא יבין או יתלונן כי אינו רואה טוב באחת העיניים כיוון שאיננו מכיר מצב אחר. כאשר מדובר בפזילה או בחסימה של ציר הראייה, לרוב ההורים ששמים לב לבעיה ומגיעים לטיפול.

איך מטפלים בעין עצלה?

  1. תיקון הפרעות תשבורת במשקפיים – בכל מצב בו יש הפרעת תשבורת חמורה, הרופא יציע בשלב ראשון טיפול בעין עצלה ע”י משקפיים. בכרבע מהילדים טיפול במשקפיים בלבד מספיק כדי לתקן את חדות הראייה הירודה בעין העצלה.
  2. הענשת העין החזקה – Thabit ibn Qurrah ibn Marwan al-Harrani היה חוקר, מתמטיקאי, אסטרונום ומדען. הוא נולד ב-836 לספירה באזור טורקיה. הוא היה הראשון לפרסם את התועלת בסגירה של העין החזקה כאמצעי לחיזוק העין החלשה (העצלה). כ-75% מהילדים יצטרכו טיפול זה על העין החזקה בנוסף לטיפול במשקפיים, כדי להגיע לראייה מקסימלית בעין העצלה. העיקרון הטיפולי המנחה הוא שמפריעים בטיפול להעברת התמונה מן העין החזקה אל המוח, כדי לעודד שימוש של המוח בתמונה המגיעה מהעין העצלה, מה שיוביל לחיזוק הקשר בין העין העצלה למוח ולשיפור בחדות הראייה.

דרכים להענשת העין החזקה:

  • סגירה של העין הטובה ע”י רטייה: בעבר הכלל בטיפול היה “כמה שנטפל יותר כך השיפור יהיה מהיר יותר”. לכן הטיפול היה ניתן במשך רוב שעות היום, מה שהוביל לקושי של ההורים ומועקה לילדים. לשמחתינו, מחקרים בארצות הברית הוכיחו שגם טיפול חלקי עובד מצוין, וכיום ידוע שניתן לטפל במשך 2-6 שעות ביום (זמן הטיפול תלוי בחומרת המצב), ולהביא לשיפור דומה בראייה. לכן במרבית המקרים טיפול ברטייה ניתן רק לשעות בודדות כל יום.  
  • שימוש בטיפות אטרופין בריכוז 1%, הגורמים להרחבת אישונים ולטשטוש ראייה בעין הטובה: טיפול בטיפות אטרופין ניתן במשך 2-3 פעמים בשבוע, כיוון שטיפות אטרופין בריכוז 1% גורמות לטשטוש ראייה למשך 3-5 ימים, לכן מתן טיפות 2-3 פעמים בשבוע יביא לכיסוי טיפולי במהלך כל השבוע. מחקרים הראו כי טיפות אטרופין גורמות לשיפור דומה בחדות ראייה כמו טיפול ברטייה, אך משך הטיפול יהיה ארוך יותר עד השגת אותו אפקט. שימוש בטיפות מומלץ במקרים בהם הילד מסרב לשים רטיות.
  • במידה והילד משתמש במשקפיים, ניתן להדביק מדבקות מטשטשת על עדשת המשקפיים בצד של העין החזקה: שימוש במדבקות מטשטשות המודבקות על המשקפיים בצד של העין החזקה הוכח כיעיל במחקרים רפואיים, החיסרון העיקרי הוא שהילד עשוי להציץ מהצדדים כיוון שהמדבקה נמצאת על גבי המשקפיים ולא חוסמת את הראייה בעין החזקה בכל כיווני המבט.

טיפולים חדשניים בעין עצלה

טכנולוגיות חדשות מאפשרות לבצע טיפול דו-עיני בעין עצלה. מדובר במצבים בהם מציגים לילד משחק מחשב או סרטון וידאו. כל עין מקבלת תמונה חלקית מן המשחק או הסרט, ועל מנת לשחק בהצלחה במשחק או לראות את הסרטון על הילד להשתמש במידע המגיע מכל אחת מהעיניים. העיקרון בטיפול זה הוא עידוד המוח להשתמש בתמונה המגיעה מכל עין, ובכך לשפר את הראייה בעין העצלה. טיפולים אלא מסקרנים מאוד וכנראה יתפסו מקום מרכזי בעתיד בטיפול שלנו בעין עצלה בקרב ילדים. כמה נהדר יהיה לטפל בבעיה רפואית באמצעות סרט או משחק מחשב! למרבה הצער מחקרים עדיין לא הוכיחו כי טיפולים אלא יעילים יותר מהטיפולים המקובלים, או שפועלים גם בטווח הארוך. 

האם ניתן לטפל בעין עצלה גם בקרב מבוגרים?

המחשבה הקלאסית הייתה כי לא ניתן לטפל בעין עצלה לאחר גילאים 10-12, הגיל בו אזורי הראייה במוח מגיעים להבשלה. תקופה זו נקראת בשפה המקצועית בתור ‘התקופה הקריטית’ להתפתחות מערכת הראייה. במהלך התקופה הקריטית יכולים להתבצע שינויים (לטובה או לרעה) באזורי הראיה במוח, בעוד לאחר תקופה זו אזורים אלה ‘נסגרים’ לשינויים נוספים. כיום ידוע שככל הנראה ניתן ‘לפתוח’ את אזורים אלה במוח לשינויים גם לאחר גיל 12, וניתן לטפל בעין עצלה גם בגילאים מאוחרים יותר. מחקרים עדכניים הראו שיפור בתפקודי הראיה גם בקרב ילדים עד גיל 17 שטופלו בעין עצלה. תוארו מקרים רבים בהם נפגעה הראיה בעין הטובה של מטופלים מבוגרים (כתוצאה ממחלה או מתאונה), והמוח אימץ מחדש את העין העצלה, כך שחדות הראייה בעין זו השתפרה פתאום, בגיל מאוחר. חוקרים בודקים טיפולים חדשניים כמו תרופות, טיפול בגירוי מוחי מגנטי, וטיפולים אחרים בקרב מבוגרים עם עין עצלה. התוצאות הראשוניות נראות מבטיחות, אך טיפולים אלה עדיין לא נמצאו באופן חד משמעי כמועילים. כולנו מלאי תקווה שנוכל בעתיד לטפל גם במבוגרים עם עין עצלה, בדומה למצב בקרב ילדים.