אודות

יליד תל-אביב 1982. נשוי באושר + חתולה.

פניתי ללימודי רפואה מתוך כוונה להפוך לפסיכיאטר של ילדים כיוון שתמיד התעניינתי בנפש האדם, ומתוך אהבה גדולה לתקשורת ולעבודה עם ילדים. בחרתי ללמוד בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית-הדסה בירושלים בגלל המוניטין הבינלאומי של מוסד זה כמוביל בישראל, חתירתו לקידום בריאות האדם ללא הבדלי דת או גזע, ומחויבותו למחקר ולחדשנות ברפואה. 

במהלך לימודי הרפואה החתול שלי סבל מבעיות עיניים רבות ועבר מספר ניתוחי עיניים. הטיפול בחתול נמשך חודשים רבים, אז התחלתי להתעניין ברפואת עיניים ובחוש הראייה, ומאז אני מאוהב בתחום.

במהלך לימודיי נבחרתי לייצג את בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים בתוכנית חילופי סטודנטים מצטיינים עם בית החולים “הר סיני” במנהטן, ניו יורק. בניו יורק העמקתי את לימודיי בתחום רפואת העיניים, תוך התמקדות בשיטות טיפול וטכנולוגיות חדשות.

בזמן הלימודים עסקתי רבות בשמירה על זכויות החולה ועל כבודו. כתבתי עבודה בתחום האתיקה הרפואית בנושא חשיבותם של “חוק זכויות החולה” ו”הסכמה מדעת” לשמירה על שבועת הרופאים – “Primum non nocere”. את עבודת הדוקטורט שלי ברפואה כתבתי על חשיבות נוכחותם של בני המשפחה של החולה בזמן “ביקור הרופאים” בבית החולים, מתוך הבנת התפקיד המרכזי שבני המשפחה ממלאים בטיפול בחולה.

את לימודי הבוגר ברפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים סיימתי בהצטיינות וכמצטיין דיקאן. 

עם תום לימודי הרפואה בחרתי להתמחות ברפואת עיניים בבית החולים ע"ש א. וולפסון בחולון. במהלך ההתמחות נסעתי להשתלמות במינכן בגרמניה אצל פרופ’ קרל אוסונינג, מבכירי המומחים בעולם בהדמיית אולטרה-סאונד של העין. בנוסף נסעתי למספר חודשים לעיר מקסיקו סיטי לבית החולים למניעת העיוורון (APEC) כדי ללמוד טכניקות ייחודיות שפותחו שם לניתוחי פזילה, שאינן קיימות בשום מקום אחר בעולם. 

עם תום ההתמחות ברפואת עיניים ביצעתי התמחות-על במחלות עיניים ילדים ופזילה בהנחייתה של פרופ' אירן ענתבי בבית החולים הדסה בירושלים במשך שנתיים. בבית החולים הדסה נחשפתי למקרים מורכבים ברפואת עיניים ילדים ופזילה במרפאה ובחדר הניתוח.

לאחר מכן ביקשתי להרחיב את הידע הקליני והניסיון הכירורגי שלי, ונסעתי לשנת התמחות-על נוספת דרך תוכנית המאטץ’ האמריקאי היוקרתית בבית החולים ג’ונס הופקינס בבולטימור ארה”ב, בהנחייתם של פרופ’ דיויד גייטון ופרופ’ מייקל רפקה, מבכירי המומחים בעולם לרפואת עיניים לילדים ופזילה, נשיאי האיגוד האמריקאי לרפואת עיניים ילדים ופזילה לשעבר. בחרתי ללמוד במוסד זה כיוון שהוא מדורג בפסגה העולמית בתחום הרפואה, ורפואת העיניים בפרט. אל מוסד זה מגיעים חולים מכל רחבי העולם, לחוות דעת רביעית או חמישית… רובם עם בעיות מורכבות שלא נפתרו במקומות אחרים.

כדי להתקבל להתמחות בבית החולים ג’ונס הופקינס, טסתי לראיון עבודה בארצות הברית עם חליפה ועניבת וולט דיסני, והתמודדתי על תפקיד זה מול 14 רופאים אחרים שהוזמנו לראיון לאחר סינון ראשוני, בינהם בוגרי המוסדות היוקרתיים ביותר בארה”ב ובעולם.

במהלך ההתמחות בארה”ב פרופ’ דיויד גייטון לקח אותי “תחת חסותו”. למדתי ממנו שיטות אבחון וטיפול ייחודיות, ביצענו יחד מחקרים, פיתחנו מכשירי בדיקה במעבדה הביתית שלו, וניתחנו יחד בחדר הניתוח מקרים מורכבים המגיעים אליו מכל רחבי העולם.

במסגרת הכשרתי כמומחה עיניים ילדים ופזילה ביצעתי מאות ניתוחי פזילה, ברובם מקרים מורכבים בקרב ילדים ומבוגרים. 

אני מקדיש את רוב זמני לעבודה בקהילה כרופא, ובמקביל עוסק במחקר.

אני מקפיד להתעדכן בכל החידושים האחרונים ברפואת עיניים ילדים, ומשתתף בכנסים מקצועיים בישראל ובחו”ל. בנוסף אני נמצא בקשר רציף עם מומחים מובילים בינלאומיים בכל שאלה או בעיה. 

אני חבר פעיל בארגונים המקצועיים הבאים:

• איגוד רופאי העיניים בישראל
• החוג הישראלי לרפואת עיניים לילדים ופזילה
• האיגוד האמריקאי לרפואת עיניים לילדים ופזילה
• האיגוד האירופי לפזילה

את זמני הפנוי אני מקדיש לטיולים, אסטרונומיה, רכיבה על אופניים, אמנות, תיאטרון ושירה.

אני יודע שילדים רבים חוששים מהבדיקה, אך אני מאמין שבדיקה אצל רופא עיניים יכולה להיות חוויה חיובית ואף נעימה. אני מקפיד להתייחס לילדים בכבוד ולשלב צחוק ומשחק בעת הבדיקה, תוך הקפדה על יסודיות ומקצועיות.

אני כאן בשבילכם,

עודד לגשטיין