פזילה

כיצד העיניים זזות מצד לצד

פזילה

כמו בתנועה של הגפיים, גם בתנועת העיניים שולט המוח. המוח מעביר את הפקודה שלו לשרירים ע”י אות חשמלי. אות חשמלי זה עובר דרך עצבים, המשמשים מעין כבל חשמלי המחבר בין המוח (הנותן את הפקודה) לשרירי העיניים (המבצעים את הפעולה). כאשר אנו מסתכלים לכיוון מסוים, המוח מעביר את האות חשמלי לעצבים מוחיים מספר שלוש, ארבע ושש. עצבים אלה מעבירים את האות חשמלי למערכת של שישה שרירים הנמצאים מסביב לגלגל העין. שרירים אלה מושכים את גלגל העין למעלה, למטה, לצדדים, ובצורה סיבובית.

מהי פזילה?

במצב תקין שתי העיניים מסתכלות לאותו מקום באותו הזמן (אורטופוריה). 

פזילה (strabismus, בלעז) היא מצב בו שתי העיניים אינן מסונכרנות, כלומר מצב בו העיניים אינן מסתכלות לאותו המקום באותו הזמן. פזילה היא מצב יחסית שכיח, והיא מופיעה באחד מכל 30 אנשים בממוצע (בין3% ל-4% מהאוכלוסייה), כאשר השכיחות גדולה יותר בילדים לעומת מבוגרים.

סוגים שונים של פזילה

פזילה
  • פזילה סמויה (פוריה) – מופיעה לסירוגין. בחלק משעות היום.
  • פזילה גלויה (טרופיה) – מופיעה תמיד.
  • פנימה פנימה לכיוון האף (אזוטרופיה)
  • פזילה החוצה לכיוון האוזן (אקזוטרופיה)
  • פזילה למעלה (היפרטרופיה) 
  • פזילה למטה (היפוטרופיה)

סיבות שכיחות לפזילה

מספר סיבות יכולות לגרום לפזילה: 

1. הפרעה בקשר מוח-עין

המוח שולט בתנועת העיניים, כך ששתי העיניים נעות בצורה מסונכרנת יחד. מסיבות לא מובנות לעיתים נחלשת שליטת המוח בתנועה המסונכרנת, ומופיעה פזילה. אובדן השליטה יכול להיות רגעי או קבוע, ולהוביל להופעת פזילה סמויה או גלויה, בהתאמה.

2. הפרעת תשבורת

  • רוחק ראייה – במצבי רוחק ראייה לרוב מופיעה פזילה לכיוון האף (אזוטרופיה). כדי להבין מדוע פזילה זו מופיעה יש להבין מה קורה במצב תקין. המוח שלנו עובד בצורה כזו שמיקוד משמעותי של העיניים נדרש באופן טבעי רק במבט לקרוב, כאשר שתי העיניים פונות פנימה לכיוון האף כדי להתמקד במטרה קרובה. במצב זה המוח מפעיל את כוח המיקוד הרזרבי של העדשה (אקומודציה) ובמקביל גורם לפניית העיניים פנימה לכיוון האף (קונברגנציה) כדי לאפשר לילד לראות טוב מטרה קרובה (צעצוע, פנים של הורים, מזון). מיקוד הראייה לקרוב ופניית העיניים לאף הם שני תהליכים המתרחשים יחד ובמקביל בכל ילד המסתכל למטרה קרובה. כאשר לילד יש מבנה עין קטן מדי, הדורש ממנו לבצע מיקוד ראייה משמעותי גם כשהוא מסתכל למטרה רחוקה, המוח של הילד עדיין פועל באותה צורה טבעית וגורם לפניה של העיניים פנימה, גם כאשר הילד בכלל מנסה להסתכל אל עבר מטרה רחוקה. פזילה מסוג זה נקראת “פזילה אקומודטיבית“. בחלק מהילדים מספיק יהיה לתת תיקון של הפרעת התשבורת במשקפיים כדי למנוע הופעה של הפזילה. אנו צופים כי עם גדילת הילד העין תתארך ותגדל, רוחק הראייה יקטן, והצורך במשקפיים לתיקון הפזילה יפחת. בחלק מהילדים הטיפול במשקפיים יביא רק לשיפור חלקי בפזילה, וייתכן שיהיה צורך בניתוח לתיקון הפזילה בנוסף לטיפול במשקפיים.
 
  • קוצר ראייה – במצבי קוצר ראייה לרוב מופיעה פזילה לכיוון האוזן (אקזוטרופיה). בקוצר ראייה הילד מסוגל לראות מטרה קרובה בבירור בלי משקפיים, והמשקפיים נדרשים כדי לאפשר ראייה חדה לרחוק. לכן, המוח אינו נדרש להפעיל כמעט את כוח המיקוד הרזרבי של העדשה (אקומודציה) כיוון שהילד מסוגל לראות טוב לקרוב. שימוש מופחת באקומודציה מתבטא גם בשימוש מופחת בתהליך המקביל של פניית העיניים פנימה לכיוון האף (קונברגנציה). מסיבה זו יש סיכון מוגבר שהעין ‘תברח’ החוצה.

3.לקות ראייה באחת העיניים

כאשר הראייה באחת העיניים ירודה, היכולת של המוח לסנכרן את שתי העיניים לנוע יחד נפגעת. בדרך כלל במצב זה מתרחשות הפזילות הבאות:

  • פזילה לכיוון האף (אזוטרופיה) שכיחה בילדים קטנים.
  • פזילה לכיוון האוזן (אקזוטרופיה) שכיחה בילדים בוגרים יותר ובמבוגרים.

4.שיתוק העצבים האחראים על תנועת העיניים

עצבים מוחיים מספר שלוש, ארבע ושש אחראים על העברת הפקודה מהמוח לשרירי העיניים להניע את גלגל העין לכיוון מסוים. שיתוק עצבים יכול להיות חולף או קבוע. מצבים שכיחים:

  • שיתוק מולד של עצבים
  • שיתוק נרכש של עצבים 
    • בילדים יכול להופיע מזיהום ויראלי או לאחר חיסונים (נדיר)
    • במבוגרים יכול להופיע על רקע מחלות כלי דם כגון יתר לחץ דם ושומנים בדם
  • לחץ תוך גולגלתי מוגבר (‘פפילדמה’) 
  • טראומה למוח
  • גידול מוחי

5. מחלות סיסטמיות

מדובר במחלות המשפיעות על כל הגוף ולא רק על העיניים. המחלה השכיחה ביותר מקבוצה זו היא הפרעה בתפקוד בלוטת התריס (פעילות יתר, פעילות חסר, או פעילות תקינה). 

6. הפרעה בקשר עצב- שריר

עצבים מוחיים מספר שלוש, ארבע ושש אחראים על העברת הפקודה מהמוח לשרירי העיניים להניע את גלגל העין לכיוון מסוים. כאשר יש מחלה הפוגעת בחיבור של העצב לשריר העין, הפקודה מהמוח לא תעבור בצורה תקינה. המחלה השכיחה מקבוצה זו היא “מיאסטניה גרביס”, המתבטאת בפזילה המשתנה לאור היום (פזילה חמורה יותר לקראת שעות הערב-לילה). 

7. חבלה לעין

במצב זה יכולה להופיע פזילה מסיבות שונות:

  • פגיעה ישירה בשריר מהחבלה.
  • פגיעה בעצב שמפעיל את השריר מהחבלה (עצבים מוחיים מספר שלוש, ארבע ושש).
  • כליאה של השריר בתוך שבר בעצמות ארובת העין
  • פגיעה במוח באזורים השולטים על סנכרון העיניים לקרוב ולרחוק

מדוע חשוב לאבחן ולטפל בפזילה אצל ילדים?

בשבועות-חודשים הראשונים לחיים מרבית הילדים פוזלים. זהו מצב תקין הנובע מכך שהילד עדיין לא למקד את שתי עיניו יחד אל עבר מטרה. במצב כזה הפזילה לרוב מתחלפת בין העיניים ובד”כ העיניים פוזלות החוצה לכיוון האוזן. מדובר בפזילות קטנות המופיעות לסירוגין ולא בפזילות קבועות.

במצבים בהם הפזילה היא גדולה או קבועה עולה החשש כי מדובר בפזילה שנובעת מנזק ראייתי או מוחי, או בפזילה שעשויה לגרום לנזק ראייתי ומוחי ללא טיפול. כיוון שההורה אינו מסוגל לאבחן בעצמו אם הפזילה שהוא רואה היא פזילה ‘רגילה’ או פזילה ‘מסוכנת’, מומלץ להגיע בהקדם האפשרי עם כל ילד פוזל לבדיקת רופא עיניים לילדים.

איזה נזק עשוי להגרם לילד כתוצאה מפזילה?

בגיל הילדות המוח גמיש לשינויים מהסביבה. זהו גיל בו הילד לומד ללכת, לדבר, לכתוב ולקרוא. גם אזורי הראייה במוח מתפתחים בתקופת הילדות, המוח ‘לומד לראות’ כתוצאה מהתנסות בסביבה ומגיע למצב בוגר ובשל סביב גילאים 8-10. כדי שאזורי הראיה במוח יבשילו בצורה תקינה, על המוח לקבל תמונה ברורה וחדה משתי העיניים. כאשר מופיעה פזילה, כל עין מסתכלת על מטרה שונה, כך שהמוח רואה שתי תמונות בבת אחת. כיוון שהמוח גמיש לשינויים באזור הראייה בתקופת הילדות, ביכולתו לדכא את התמונה המגיעה מן העין הפוזלת (עין זו מציגה תמונה שהמוח לא מבקש לראות). כאשר הפזילה ממושכת וקבועה, המוח ימשיך וידכא את התמונה המגיעה ממנה כדי למנוע כפל-ראייה, והקשר בין המוח לבין העין הפוזלת ייחלש – מה שיובל להתפתחות של עין עצלה. עין עצלה תתבטא בירידה בחדות הראייה באותה עין, וכן לפגיעות ראייתיות נוספות כמו ראיית קונטרסט, ראייה דו-עינית ועוד. במידה ומתקנים את הפזילה בתקופת הילדות טרם הבשלת אזורי הראיה במוח, ניתן להחזיר את התפקוד הראייתי המוחי התקין. ככל שהתיקון מתבצע מוקדם יותר, וככול שהילד פוזל זמן קצר יותר, כך גובר הסיכוי שנחזיר את התפקוד למצב תקין. עיכוב בטיפול פזילה עשוי להשאיר נזק בלתי הפיך.

איך הרופא מטפל בפזילה?

הטיפול בפזילה מבוצע על ידי משקפיים, סגירות/רטיות של העין הלא-פוזלת/לא-עצלה, ואם צריך גם בניתוח פזילה. פזילה לרוב לא תחלוף מעצמה ואף עשויה להחמיר ללא טיפול ולגרום לנזקים בלתי הפיכים לאזורי הראייה במוח.  פרט לשיפור בתפקוד הראייתי, הטיפול בפזילה יכול להשפיע בצורה חיובית על כל חייו של הילד. מחקרים הראו כי ילדים עם פזילה עשויים לסבול מדימוי עצמי נמוך, הפרעות בתפקוד האקדמי (קריאה וכתיבה), בעיות במציאת עבודה, ואף בסיכון מוגבר לפגיעה בעתיד בעין הטובה (הלא פוזלת) שלהם. מחקרים גם הראו כי ללא ראייה דו-עינית יש סיכון מוגבר לחבלה, כגון נפילה במדרגות, במיוחד בגילאים המבוגרים. חשוב לדעת שפזילה חדשה יכולה, במקרים נדירים, להיות משנית להפרעה כלשהי במוח, אשר יכולה להיות מסוכנת ללא אבחון וטיפול.

כיצד מתבצע ניתוח פזילה?

ניתוח פזילה מתבצע בהרדמה כללית בחדר ניתוח, תחת פיקוח של רופא מרדים והרופא המנתח. החולה אינו חש כאב במהלך הניתוח. בניתוח פזילה המנתח מבצע חתך מינימלי בלחמית (הקרום השקוף העוטף את העין, מעל לובן העין) באזור השריר המנותח. המנתח תופר את השריר באמצעות תפרים נמסים שאינם דורשים הסרה בעתיד ומבצע החלשה או חיזוק של השריר. הניתוח כולו מתבצע מחוץ לגלגל העין, על האזורים השטחיים ביותר בעין. לאחר הניתוח המנתח תופר את הלחמית עם תפרים נמסים שאינם דורשים הסרה.

האם ניתן לבצע ניתוח פזילה בלייזר?

לא. ניתוח בלייזר התפרסם בשנים האחרונות בתקשורת בהקשר של ניתוחי קטרקט. לא ניתן לבצע ניתוח פזילה ללא חתך. החתך הוא מינימלי, קטן ביותר, ונמצא בד”כ מתחת לעור העפעפיים באזורים שאינם חשופים ולא נראים.

מה צפוי לקרות לאחר ניתוח פזילה?

  • ברוב המקרים לא חובשים את העין לאחר הניתוח 
  • העיניים יהיו אדומות ויהיו הפרשות אדומות
  • יופיע כאב בעוצמה בינונית, שיחלוף תוך מספר ימים
  • תופיע מעט נפיחות באזור השרירים שנותחו עד מספר שבועות לאחר הניתוח
  • יתכן לעיתים כפל ראייה זמני לאחר הניתוח
  • מותר להתקלח, אך יש להימנע משחייה בים או בבריכה למשך שבועיים 
  • ניתן לחזור לפעילות רגילה של עבודה, לימודים קריאה או צפייה בטלוויזיה בתוך מספר ימים 
  • הרופא יתן טיפול בטיפות אנטיביוטיות וסטרואידליות למניעת זיהום, נפיחות ודלקת 
  • התפרים בהם הרופא משתמש בניתוח נספגים לבד ואין צורך להוציא אותם
  • לרוב הרופא יבצע בדיקה 1-2 ימים לאחר הניתוח, כשבוע לאחר הניתוח, ולאחר מכן על פי צורך

מהם סיכויי ההצלחה של ניתוח פזילה?

פזילה היא בעיה בשליטה של המוח על שרירי העיניים, מה שגורם לבעיה בסנכרון העיניים ומתבטא כפזילה. הרפואה המודרנית לא יודעת לתקן את הבעיה המוחית, וכיום הטיפול מבוסס על עקיפת הבעיה המוחית על ידי חיזוק או החלשה של שרירי העיניים. למעשה מנתחי פזילה עוקפים את הסיבה ומטפלים בתוצאה. במהלך בדיקת הילד הרופא ייקח בחשבון את גודל הפזילה, בעיית התשבורת של העין, תנועות העיניים וגורמים נוספים, כדי לתכנן נכון את הניתוח. הרופא נעזר במדדים השונים של הבדיקה, ומסתמך על הספרות המקצועית העדכנית ביותר, כדי לתכנן את מידת ההחלשה או החיזוק שמבצע בניתוח לשרירי העיניים, כדי לתקן את הפזילה. 

במרבית המקרים תוצאות ניתוח הפזילה מצוינות. אך כיוון שפזילה היא בעיה שעיקרה במוח ונפתרת על ידי ניתוח על שרירי העיניים, וכיוון שלכל אחד יש מוח שונה עם תפקוד שונה, סיכויי ההצלחה של ניתוח אחד לפתור פזילה עומדים על 70-80 אחוז. כלומר, אחד מכל 4-5 מנותחים שעוברים ניתוח פזילה יצטרכו ניתוח פזילה שני כדי להביא לתיקון מלא של הפזילה. לעיתים תוצאות הניתוח יכולות להראות מצוינות בחודשים הראשונים לאחר הניתוח, אך עקב שליטה מוחית לא תקינה הפזילה הישנה יכולה לחזור, ואף עשויות להופיע פזילות מסוג חדש שלא היו קיימות לפני (במיוחד קפיצה של העיניים כלפי מעלה). אין זה אומר שהניתוח לא הצליח, אלא זהו המהלך הטבעי פזילה ושל ניתוחי פזילה. 

בתקופת ההתמחות שלי המורים שלי תמיד אמרו שכל מנותח יזקק לשני ניתוחי פזילה כדי לפתור את המצב, אך מרבית הסיכויים שהוא יצטרך רק ניתוח אחד. כמו המורים שלי, כך גם אני מסביר להורים.

מה ניתן לעשות אם הפזילה חזרה או נשארה לאחר ניתוח?

התמדה או הישנות של הפזילה מופיעים ב-20-30% מהמקרים. במצבים אלה ניתן לתקן את הפזילה על ידי משקפיים, פריזמות, ואם אין ברירה להציע ניתוח פזילה נוסף. תוצאות לא מושלמות בניתוח הראשון אינו מנבא כישלון בניתוח שני.

מהי שיטת הניתוח הטובה ביותר לתיקון פזילה?

כמה מסקנות שעלו בשנים האחרונות ממחקרים רפואיים מתקדמים:

  • ככל שמנתחים את הפזילה קרוב יותר למועד הופעתה, כך גדל הסיכוי שהילד ישאר עם תפקודי ראייה תקינים לחלוטין לאחר הניתוח. עם זאת, ככל שמנתחים בגיל צעיר יותר את הילד, הסיכוי שיזדקק לניתוח חוזר עולה, כי קשה יותר למדוד במדויק את גודל הפזילה בילדים קטנים מאוד. מקובל לבדוק כל חולה עם פזילה לפחות פעמיים לפני שמנתחים, כדי לוודא שאין שינוי בפזילה או בגודלה.
  • שימוש בתפרים מתכוונים מביא לתוצאות טובות יותר מאשר ניתוחי פזילה “רגילים”. תפרים מתכוונים הם שיטה הנותנת לרופא הזדמנות נוספת לבצע תיקון של הניתוח לאחר שהחולה התעורר מהניתוח. הרופא ימתין שהחולה יתאושש מההרדמה בחדר ההתאוששות, ואז הוא יבצע מדידה חוזרת של הפזילה ושל תנועות העיניים במיטת החולה. השימוש בתפרים מתכוונים מאפשר לרופא להגדיל או להפחית את גודל ההחלשה או החיזוק של השרירים, ובכך לשפר את התוצאה הניתוחית. ברוב המקרים הרופא מחליט כי הניתוח עבר בהצלחה ואין צורך בשום פעולה נוספת, אך לעיתים יש צורך בתיקון מיידי של הניתוח לתוצאות מיטביות. כאשר מדובר בחולה מבוגר, הרופא משתמש בטיפות להרדמה מקומית בחדר ההתאוששות, והחולה לא חש שום כאב בזמן שהרופא מבצע את התיקון של הניתוח, בדומה לטיפול אצל רופא שיניים. 

 

ניתן לבצע ניתוח בתפרים מתכווננים גם בילדים מגיל 5-6 ומעלה, כתלות בשיקול המקצועי של הרופא ורצון ההורים. במידה והרופא מחליט כי יש לבצע תיקון של הניתוח, הילד יקבל הרדמה כללית (שטחית) נוספת בחדר ההתאוששות ע”י רופא מרדים, והרופא יבצע את התיקון, כך שהפעולת התיקון תעבור ללא חרדה וללא כאב. משך פעולת התיקון היא לרוב דקות בודדות.

תוך כמה זמן רואים את התוצאה של ניתוחי פזילה?

פזילה היא בעיה בשליטה של המוח על שרירי העיניים. כאשר אנו מבצעים ניתוח פזילה אנו מחזקים או מחלישים את שרירי העיניים, כדי לתקן את מנח העיניים ולפתור את הפזילה. לאחר 4-6 שבועות העיניים מחלימות מהניתוח, השרירים מתחברים מחדש בחוזקה לגלגל העין, והמוח ‘לומד’ מחדש את תהליך הסנכרון של העיניים. לכן יש להתאזר בסבלנות 4-6 שבועות לאחר הניתוח עד קבלת התוצאה הסופית.

האם ניתוח פזילה פותר את הצורך בהרכבת משקפיים?

ניתוח פזילה אינו ניתוח להסרת משקפיים. לרוב ניתוח פזילה נועד לתקן את המרכיב של הפזילה שאינו נובע מבעיית התשבורת שדרשה טיפול במשקפיים, לכן ברוב המקרים הילד יצטרך את המשקפיים גם לאחר ניתוח הפזילה. במקרים מסוימים הצורך במשקפיים פוחת עם השנים, כך שייתכן שבעתיד הילד לא יצטרך עוד את המשקפיים.

האם ניתן לתקן פזילה גם במבוגרים?

ניתן לבצע לתקן פזילה בכל גיל. פזילה יכולה לפגוע בתפקוד הראייתי של האדם, לגרום למצוקה רגשית, לחוסר בטחון עצמי, ליחס מפלה מהחברה, ולדעות קדומות.

הטיפול בפזילה מבוצע על ידי משקפים, פריזמות, ואם צריך גם בניתוח פזילה. הגיל המבוגר ביותר שניתחתי חולה עם פזילה היה בחולה בן 87.

סוגי פזילות בקרב מבוגרים:

  1. פזילה מתקופת הילדות – בתקופת הילדות המוח עדיין גמיש וביכולתו לדכא את התמונה המגיעה מהעין הפוזלת, כדי למנוע מצב של כפל ראייה, בו כל עין מסתכלת על מטרה אחרת. במצב כזה בד”כ העין הפוזלת היא עין עצלה, עם חדות ראייה נמוכה יותר מהעין הטובה. ניתן לנתח גם פזילות ישנות אלה בהצלחה רבה גם אם כבר נותחתם או טופלתם בעבר.
  2. פזילות חדשות בגיל מבוגר – במבוגרים המוח פחות גמיש לשינויים והיכולת שלו לדכא את התמונה שמגיעה מן העין הפוזלת נמוכה. לכן אם מדובר בפזילה חדשה מבוגרים בד”כ סובלים מכפל ראייה. ניתוח פזילה יכול לשפר את הראייה הדו-עינית ולאפשר שימוש מחדש בשתי העיניים ביחד. כפל ראייה מגביל מאוד את התפקוד, מפריע להליכה, לנהיגה, לקריאה ועוד. מחקרים הראו כי ללא ראייה דו-עינית יש סיכון מוגבר לחבלה, כגון נפילה במדרגות, במיוחד בגילאים המבוגרים.

מהם הסיכונים בניתוח פזילה?

ניתוח פזילה הוא ניתוח על שרירי העיניים החיצוניים ולא ניתוח בתוך העין עצמה.

הניתוח נחשב לניתוח בטוח מאוד, אך כמו בכל ניתוח יש גם בו סיכונים:

  1. סיבוכי הרדמה כללית – הניתוח מתבצע בהרדמה כללית כאשר החולה ישן ואינו חש בכאב. הרופא המרדים ישוחח איתכם לפני הניתוח על הסיבוכים האפשריים הקשורים לתהליך ההרדמה. 
  2. שטף דם לחמיתי – הניתוח מתבצע על השרירים החיצוניים של העין, הנמצאים מתחת ללחמית. השרירים עשירים בכלי דם, לכן לאחר הניתוח עשויים להופיע שטפי דם מרובים באזור הניתוח. לעיתים שטפי הדם אף מחמירים בימים הראשונים לאחר הניתוח. בנוסף לכך הדמעות עשויות להיצבע בצבע אדום בשל הפרשות מאזור הניתוח. זהו המצב שכיח ותקין לאחר ניתוחי פזילה. מצב זמני זה לא מעיד על בעיה ואינו מסוכן, למרות שמבחינה אסתטית אינו נעים לעין. שטפי הדם לרוב חולפים לבד תוך 1-2 שבועות מהניתוח, אך לעיתים עשוי להישאר אודם מקומי קל באזור הניתוח במשך שבועות – חודשים לאחר הניתוח. 
  3. כאב – העין היא אחד האיברים הרגישים ביותר למגע ותחושת כאב בגוף. במהלך הניתוח החולה לא חש שום כאב כיוון שהניתוח מתבצע בהרדמה כללית. לאחר הניתוח כל החולים חווים תחושת כאב בעוצמה בינונית. כדי להפחית את תחושת הכאב הרופא נותן טיפול מקומי וסיסטמי נגד כאב. תינוקות וילדים קטנים נוטים לבכות ולא לפתוח את העיניים מיד לאחר הניתוח. זהו אינו סימן שמשהו אינו תקין. לרוב מדובר בתגובה טבעית של הילד לפחד ממה שקרה לו ומאובדן השליטה שלו בגוף. לאחר הניתוח תקבלו מרשם לטיפול סיסטמי נוגד כאב על פי רגישות לתרופות (אקמול/אופטלגין/נורפון). הכאב עשוי להחמיר בלילה הראשון ביום הניתוח, אך להשתפר משמעותית תוך 1-2 ימים.
  4. הופעת פזילה חדשה או הישנות הפזילה – הסיבוך הכי שכיח של ניתוחי פזילה. מופיע ב-20-30% מהמקרים. לעיתים יכול לקרות גם מספר חודשים-שנים לאחר הניתוח. הטיפול יהיה במשקפיים, פריזמות או בניתוח חוזר אם אין ברירה.
  5. כפל ראייה – במיוחד במבוגרים עשוי להופיע כפל ראייה חדש לאחר הניתוח. כפל ראיה זה נובע מכך שהמוח התרגל לפזילה במשך שנים, ואז לפתע רופא תיקן את הפזילה והחזיר את העיניים למקומם התקין. ברוב המקרים כפל ראיה זה חולף עצמונית תוך מספר שבועות.
  6. היפרדות רשתית – סיבוך נדיר מאוד. ניתוח פזילה מתבצע מחוץ לעין, אך במקרים נדירים מאוד המחט המשמשת לתפירת שרירי העיניים חודרת בטעות לתוך גלגל העין וגורמת לפגיעה ברשתית. הטיפול יהיה בלייזר או בניתוח.
  7. זיהום תוך עיני – זהו הסיבוך המסוכן ביותר בניתוחי פזילה, אך למרבה המזל גם הנדיר ביותר. לפי מחקרים זיהום בעין עשוי להופיע באחד מתוך 5000 עד 1 מתוך 100 אלף ניתוחי פזילה. הסיבה לכך שסיבוך זה הינו כל כך נדיר היא שהרופא משתמש בשיטות ניתוח סטריליות, וכן העובדה שהניתוח מתבצע מחוץ לעין. הרופא יבצע בדיקות בשבוע הראשון שלאחר הניתוח כדי לוודא שלא התפתח זיהום בעין.