קוצר ראייה

מהו קוצר ראייה?

קוצר ראייה הוא מצב בו העין ארוכה יחסית לכוח המיקוד שלה. במצב כזה התמונה המתקבלת מרחוק היא מטושטשת, בעוד התמונה המתקבלת מקרוב היא חדה יותר.

מדוע חשוב לטפל בקוצר ראייה?

עין הסובלת מקוצר ראיה היא למעשה עין חולה. באנלוגיה לבלון שנשפו לתוכו עוד אוויר, העין עוברת התארכות ומתיחה ככל שקוצר הראיה חמור יותר (=מספר ‘מינוס’ גדול יותר). מתיחה זו שמה את העין בסיכון לפתח בעתיד מחלות מעוורות כמו גלאוקומה, קטרקט, היפרדות רשתית או ניוון רשתית. לפיכך אנו שואפים למנוע הן את התפתחות קוצר ראייה, והן את ההחמרה בקוצר הראייה. ככל שקוצר הראייה חמור יותר, הסיכון עולה.


מדובר במגיפה של ממש המתרחשת סביבנו. כבר בימינו כשליש מאוכלוסיית העולם סובלת מקוצר ראייה. האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים חוזה כי עד שנת 2050 מחצית מבני האדם יסבלו מקוצר ראיה.

מה גורם לקוצר ראייה?

כדי להבין כיצד ניתן למנוע התפתחות קוצר ראייה יש להבין את גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות והתקדמות קוצר ראייה:

גנטיקה – ידוע שקוצר ראייה עשוי לעבור בתורשה. אותרו מספר גנים המגבירים את הסיכון לפתח קוצר ראיה.

חשיפה לאור שמש – מחקרים הוכיחו כי חשיפה של 40-60 דקות לאור שמש כל יום עשוי להפחית את הסיכון לפתח קוצר ראייה. חוקרים עדיין לומדים כיצד אור השמש מפחית את הסיכון לפתח קוצר ראייה. מסיבות שאינן ברורות, נראה שאור השמש גורם לעליה בקשיחות גלגל העין. כאשר עולה קשיחות גלגל העין, הסיכוי שהעין תתארך ותימתח פוחת. ניתן לחשוב על זה באנלוגיה לבלון שהופך לבקבוק פלסטיק: נשיפת אוויר לתוך בלון תנפח ותמתח אותו, בעוד נשיפת אוויר לתוך בקבוק פלסטיק לא תעשה דבר, כיוון שהפלסטיק בבקבוק קשיח מזה שבבלון.

שימוש עודף בראייה לקרוב – כדי להתמקד במטרה קרובה אלינו (ספר, מחשב, סמארטפון) עלינו להפעיל את שרירי המיקוד של העדשה. מסיבות שאינן ברורות שימוש עודף בשרירים אלה קשורה להתפתחות והחמרה של קוצר ראייה. מבין מדינות העולם נראה שקוצר הראייה חמור במיוחד במדינות אסייתיות, אך לא בכל המדינות האסייתיות אלא רק במדינות המובילות במבחני ה-PISA (מקבילה בינלאומית למבחני ה’מיצ”ב’ הנהוגים בישראל). לפיכך נראה כי אין מדובר בהכרח בגנטיקה של מוצא אסייתי כגורם סיכון להתפתחות קוצר ראייה, אלא בתרבות של למדנות יתר, חתירה להישגים אקדמיים ושימוש עודף בראייה לקרוב. מחקרים סביבתיים תומכים בגורם סיכון זה והוכיחו כי בקרב בנים יהודים חרדים שיעור וחומרת קוצר הראייה דומים למדינות האסייתיות, בשונה מהמצב בקרב בנות חרדיות ובנים ובנות חילוניים, בהם החומרה והשכיחות של קוצר ראייה פחותים. יש הסוברים שהבדלים אלה נובעים מכך שבנים חרדים מבלים שעות כל יום בלימוד תורה ב’חדר’ וב’ישיבה’, בדומה ללמדנות ושקדנות היתר הקיימת במדינות אסייתיות.

איך מטפלים בקוצר ראייה?

גנטיקה – עדיין לא ניתן לשנות את המבנה הגנטי של האדם ולהחליף גנים הגורמים לקוצר ראייה.

 

חשיפה לאור שמש – חשוב להדגיש כי אין מדובר בחשיפה ישירה לאור שמש, ולהזכיר כי חשיפה מוגזמת לשמש מסוכנת לעור! יחד עם זאת, בפעולות פשוטות כמו פתיחת התריסים או החלון בחדר, העדפת אור טבעי על אור מלאכותי עשויות לגרום לשינוי משמעותי. מעניין לדעת שמדינות אסייתיות בונות כיום כיתות לימוד עם קירות שקופים, המאפשרים תאורה של אור שמש טבעי. אני ממליץ לעודד פעילות של הילדים מחוץ לבית ע”י הרשמה לתנועות נוער, חוגי ספורט או פשוט לעודד משחק בחצר, כפי שאנו היינו עושים בתקופת הילדות. 

 

מיתון השימוש במיקוד ראייה לקרוב – במטרה למנוע שימוש רצוף וממושך בראיה לקרוב, האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים פיתחה את כלל ה-20: שמור מסך אלקטרוני לפחות 20 אינץ’ מהפנים (50 ס”מ), לאחר כל 20 דקות שימוש, קח 20 שניות הפסקה והסתכל אל מטרה הנמצאת במרחק 20 רגל ומעלה (6 מטר), או סגור את העיניים למשך 20 שניות. בנוסף יש לקחת הפסקה של 20 דקות לאחר שימוש במסכים אלקטרוניים במשך שעתיים. 

 

טיפול תרופתי – במידה והילד כבר סובל מקוצר ראייה, האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים קבעה שטיפול בטיפות אטרופין הן הטיפול האפקטיבי ביותר לעצירת התקדמות קוצר ראייה בילדים. אטרופין מוכר לכולנו כמזרק שהגיע בתוך ערכות המגן בתקופת מלחמת המפרץ. הטיפול בטיפות אטרופין נחשב בטוח ולא מסוכן. יש ניסיון בטיפול זה כבר שנים רבות, על אלפי ילדים. מדובר באטרופין בריכוז מאוד נמוך, ולכן הטיפול כמעט שאינו גורם לתופעות לוואי. לרוב יש לטפל בטיפות (טיפה 1 בכל עין, פעם ביום) למשך שנתיים לפחות. חשוב לדעת שאחד מכל 10 ילדים לא מגיב לטיפול. יש לפנות לרופא עיניים לילדים לבדוק התאמתו של הילד לטיפול זה.


טיפול במשקפיים ביפוקליים – משקפיים ביפוקליים נותנים מיקוד ראייה לקרוב, ולכן מפחיתים את הצורך של הילד לבצע בעצמו מיקוד ראייה לקרוב. מחקרים רפואיים הראו שמשקפיים ביפוקליים גם כן מפחיתים התקדמות והחמרת קוצר ראייה בילדים, אך מדובר בטיפול פחות אפקטיבי מטיפול בטיפות אטרופין. כיוון שיש חשיבות רבה במניעת התקדמות והחמרת קוצר ראייה, אינני ממליץ להתחיל בטיפול במשקפיים ביפוקליים כטיפול ראשוני. במקרים בהם ילדים אינם מגיבים לטיפול באטרופין, ניתן לשקול טיפול במשקפיים ביפוקליים.